תוכנית הדספייס לטיפול נפשי בנוער ובצעירים בישראל
(מס' 171)

מחבר :
פרופ׳ דיוויד רועה, ד״ר מיכל משיח-איזנבר, ד״ר פאולה גרבר-אפשטיין, גב׳ גילי חטר ישי
מועד פרסום :
12/2019
הורדה תוכנית הדספייס לטיפול נפשי בנוער ובצעירים בישראל (pdf)
דוח מחקר המסכם את  פיתוח והקמת מרכז הד-ספייס בבת ים – המבוסס על  תוכנית  הדגל הלאומית של אוסטרליה  לבריאות הנפש  לצעירים.
ארצות רבות  כמו אירלנד, אנגליה ואוסטרליה, אימצו את מודל ההד-ספייס ומפעילות אותו  בתחומן:  מתן שירותים הוליסטיים ורב מקצועיים המסתמכים על שיתופי פעולה בקהילה, הנגשת בריאות הנפש ומניעת בעיות נפש. הד-ספייס ישראל אימצה את החזון והמטרות של המודל האוסטרלי, גם אם חלקית: המרכז מספק מענה בתחום בריאות הנפש ובעיקר טיפולים פסיכולוגיים ומעקב פסיכיאטרי, אך לא  ייעוץ לתעסוקה, טיפול בשימוש בחומרים וטיפול רפואי פיזי ומיני, כפי שמספק המודל האוסטרלי.
כתוכנית  חדשנית, הד-ספייס ישראל השתלבה היטב ברפורמה בבריאות הנפש  במשרד הבריאות ובהעברת האחריות  של שירותי הבריאות הנפש ממשרד הבריאות  לקופות החולים. התוכנית מספקת שירותי מניעה והתערבות מוקדמת בשעת משבר לנוער וצעירים בגיל 25-12 הסובלים מקשיים רגשיים ברמה קלה עד בינונית ולמשפחותיהם (הפרעות חרדה, דיכאון, משברי חיים, שימוש באלכוהול וסמים, בעיות התנהגות, הפרעות קשב והיפראקטיביות, בעיות בזהות מינית ועוד. מקרים קשים מופנים למרפאות הקיימות).
המרכז הראשון בארץ הוקם בבת ים  ב-2015 בידי עמותת אנוש  וב-2019 התוכנית צפויה להתרחב לירושלים. לפעילות שלושה מוקדים: שירות ישיר, טיפול לטווח קצר של עד 15 מפגשים, ויצירת מודעות בקהילה והכשרת אנשי מקצוע הבאים במגע עם צעירים. במרכז, שרוב אנשי הצוות בו פסיכולוגים, מושם דגש כאמור על התערבות בשלבים המוקדמים של המשבר עם הופעת התסמינים, יצירת  מנגנון הפניות להמשך טיפול, גיבוש מודל טיפולי מיטבי, והכנת מידע כתוב בתחום בריאות הנפש המותאם לצעירים והעברתו לאנשי חינוך ורווחה בקהילה. הוא מצליח ליצור מרחב נעים  וידידותי, מותאם לצורכי הצעירים, ובכך מהווה שירות עירוני זמין, ודיסקרטי המסייע בהפחתת הסטיגמה לצעיר ולמשפחתו.
במחקר זה נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותניים ונאסף מידע ממקורות מגוונים: הצעירים המטופלים במרכז והוריהם, אנשי הצוות במרכז, גופים שהפנו  למרכז וגורמים עירוניים שותפים. בשנים 2018-2016  פנו למרכז בבת ים 695 צעירים וצעירות ובני משפחותיהם, כ-2/3 בהם גם הגיעו לריאיון המקדים (אינטייק).
מן המחקר עולה, כי  המרכז הפך לכתובת הראשונה לנוער ולצעירים הנתונים במצוקה נפשית לכמחצית הפונים היה זה המפגש הראשון עם שירותי בריאות הנפש. עוד נמצא כי במהלך הטיפול השתפר מצבם של המטופלים בכמה מדדים:  המצוקה הנפשית, התפקוד הכללי וקשיים רגשיים והתנהגותיים. אף שבמרבית המדדים השינוי קטן, הממצאים האלה דומים לממצאים באוסטרליה. עוד נמצא שהאינטייק אינו רק מפגש אבחון אלא מהווה גם טיפול ראשוני המפחית את רמת המצוקה ומסייע לתפקוד טוב יותר – עדות לחשיבותם של פתרונות מיידים ולטווח הקצר  בבריאות הנפש לציבור בכלל ולצעירים בפרט. 
בשנות המחקר המרכז עבר שינוי אסטרטגי מקיף עם המעבר לעבודה עם קופות החולים שהיה כרוך בשינויים ובהתנהלות הכלכלית והקלינית.
אחד מעקרונות המודל הוא השתלבות  בקהילה המקומית ושיתוף פעולה עם נותני שירותים נוספים בתחום. ממשיכים להתחדד תהליכי הקליטה והמיון, עקרונות מנחים של  פרוטוקול מוגדר שמטרתו אפיון ואבחון שיטת ההתערבות המתאימה לפונה.
ברצוננו להביע את הערכתנו העמוקה לעמותת אנוש, לצוות מרכז הד-ספייס ישראל, לנציגי עיריית בת ים על כל אגפיה, ולנציגי משרדי החינוך, הרווחה והבריאות שתרמו להצלחת התוכנית.